דף הבית |מאמרים |הפקעת מקרקעין: פיצוי, מועדים והשגה

הפקעת מקרקעין: פיצוי, מועדים והשגה

הפקעת מקרקעין היא הפעולה החריפה ביותר שרשות ציבורית מוסמכת לבצע בנכס פרטי: נטילת בעלות או חזקה בקרקע לצורך ציבורי, גם בלי הסכמת הבעלים. חלק ניכר מהמידע ברשת מתאר את הדין שלפני 2010 ולכן מטעה. להלן מי מפקיע ולפי איזה חוק, מתי מגיע פיצוי מלא, לפי איזה מועד נקבע השווי ואיפה מגישים השגה.

שני מסלולים — וההבדל קובע הכול

  • פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 — בסמכות שר האוצר: הודעה על כוונה לרכוש לפי סעיף 5, הודעה על תפיסת חזקה לפי סעיף 7, והכרזה לפי סעיף 19 שמקנה את הקרקע נקייה מכל נטל.
  • חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (סעיפים 188–190) — המסלול השכיח בפועל, בסמכות הוועדה המקומית, ורק לגבי מקרקעין שיועדו בתכנית לצרכי ציבור.

הזיהוי אינו טכני: הוא קובע את שיעור הפיצוי, את מועד השומה, את מגבלות הזמן על הרשות ואת הערכאה.

הפקעה ללא פיצוי — מה נשאר ממנה

כאן רוב המידע ברשת שגוי. תיקון 3 לחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (בתוקף מ-15.2.2010) הוסיף את סעיף 13ב, שמצמצם את ההפקעה ללא פיצוי לשני מקרים: רכישה שנעשתה לפני מועד זה, ורכישה לפי חוק התכנון והבנייה (או בידי רשות מקומית מכוח הרשאה לפי סעיף 22(2) לפקודה).

  • הפקעה חדשה של שר האוצר לפי הפקודה — פיצוי מלא. אין עוד "רבע חינם".
  • הפקעת ועדה מקומית — כלל 40% ללא פיצוי עדיין בתוקף (סעיף 190(א)(1) מחליף "רבע" ב"ארבע עשיריות"), בתקרה מצטברת של 40%.
  • סייג — לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או בלעדיו, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש.

לפי איזה מועד נקבע הפיצוי

סעיף 12(ב) לפקודה קובע שווי שוק ליום פרסום הודעת סעיף 5, בלי להביא בחשבון השבחה שנבעה מהתכנית עצמה. בהפקעה לפי חוק התכנון והבנייה — היום השישים שלאחר הפרסום.

וכאן ההבחנה שנעלמת כמעט תמיד: מועד השומה אינו מועד הרכישה. "מועד הרכישה", שממנו נצברים הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 8(א) לחוק 1964, הוא פרסום הודעת סעיף 5(1) במסלול הפקודה — אך ההודעה על כניסה לקרקע לפי סעיף 190(ב) במסלול התכנון והבנייה. פער של שנים בין השניים משנה את הסכום מהותית.

מגבלות הזמן שחלות על הרשות

  • עד שנתיים מהודעת סעיף 5 ועד הודעת סעיף 7, בהארכה עד ארבע שנים.
  • התחלת ביצוע — עד 8 שנים מהודעת סעיף 7, בהחלטה מנומקת עד 15, ולא מעבר ל-17. עבודות ממשיות בקרקע נחשבות; תכנון ותפיסת חזקה לא.
  • זכות השבה — לא הוחל בביצוע במועד, קמה זכות לדרוש את הקרקע חזרה כנגד השבת הפיצויים; לאחר 25 שנים היא פוקעת.

ואולם — המגבלות האלה אינן חלות על הפקעה לפי חוק התכנון והבנייה: סעיף 190(א)(6) מוציא מתחולה את סעיפים 5א, 7ב ו-14(1א)–14ד לפקודה. מי שקרקעו הופקעה בידי ועדה מקומית אינו נהנה מלוח הזמנים הזה.

איפה משיגים

  • מחלוקת על גובה הפיצוי בלבדשמאי מכריע או ועדת השגות, לבחירת בעל הזכויות, תוך 90 יום מההצעה. בחוק התכנון והבנייה — שמאי מכריע בלבד.
  • תקיפת ההפקעה עצמה — הפקעת ועדה מקומית בעתירה מנהלית; הפקעה של שר האוצר — בבג"ץ.
  • שימוע מוקדם — סעיף 5א לפקודה, שאינו חל על קרקע לתשתית ציבורית, על פרויקט בטיחותי ולא על הפקעה לפי חוק התכנון והבנייה.
  • תשלום — את החלק שאינו שנוי במחלוקת יש לשלם תוך 90 יום מתפיסת החזקה.

ירידת ערך לפי סעיף 197 — לא הפקעה

כשתכנית פוגעת בשווי מקרקעין שלא בדרך הפקעה — בתחום התכנית או בחלקה גובלת — עומדת תביעה לפי סעיף 197 נגד הוועדה המקומית, תוך שלוש שנים מתחילת תוקף התכנית (ולא שנה, כפי שהיה עד 1996). הוועדה מחליטה תוך 90 יום וניתן לערור תוך 45 יום. ההגנה המרכזית היא סעיף 200, החל רק אם הפגיעה אינה חורגת מתחום הסביר ואין זה מן הצדק לפצות — שני תנאים מצטברים. כדאי לבחון זאת יחד עם היטל ההשבחה על אותה תכנית.

מה כתוב ברשת ואינו נכון היום

  • "אפשר להפקיע 25% ללא פיצוי לפי הפקודה" — לא נכון להפקעות שר האוצר מ-15.2.2010 ואילך.
  • "תיקון 3 ביטל את כלל ה-40%" — לא נכון; הוא שריר וקיים בחוק התכנון והבנייה.
  • "אין התיישנות על תביעת פיצויי הפקעה" — לפי הפסיקה מ-2013 חלה התיישנות של שבע שנים.
  • "מחלוקת על הפיצוי מתבררת בבית המשפט המחוזי" — מאז תיקון 3 היא מתבררת לפני שמאי מכריע או ועדת השגות.

להפקעה מועדים קשיחים שלרובם אין הארכה, ואיתור נכון של המסלול, מועד השומה והערכאה בשלב מוקדם הוא בדרך כלל ההבדל בין פיצוי מלא לחלקי. משרדנו עוסק במשפט מנהלי ורשויות מקומיות ובתכנון ובנייה.

שאלות נפוצות

אפשר להתנגד להפקעה עצמה או רק לגובה הפיצוי?

אפשר לתקוף גם את ההפקעה עצמה — בטענה שאין צורך ציבורי אמיתי, שהמטרה השתנתה או שההליך פגום. הפקעת ועדה מקומית נתקפת בעתירה מנהלית, והפקעה של שר האוצר בבג"ץ.

הרשות תפסה חזקה ולא שילמה — מה עושים?

מחלוקת על הפיצוי אינה עילה לעכב את מסירת החזקה, אך את החלק שאינו שנוי במחלוקת יש לשלם תוך 90 יום. לא נתפסה חזקה תוך 90 יום מהודעת סעיף 7 — רשאי הבעלים לדרוש את הפיצויים כנגד מסירת החזקה.

הופקע רק חלק מהחלקה — מגיע פיצוי על היתרה?

אם ההפקעה החלקית מפחיתה את שווי יתרת המגרש, סעיף 190(א)(1) אוסר לבצעה כלל. ירידת ערך שנגרמה מהתכנית עצמה נתבעת בנפרד לפי סעיף 197.

תוך כמה זמן צריך לפעול?

תביעה לפי סעיף 197 — שלוש שנים מתחילת תוקף התכנית. השגה על הסכום המוצע — 90 יום. תביעת פיצויי הפקעה — שבע שנים. את מרוץ הזמן יש לספור מיום פרסום ההודעה, לא מיום שהגיע מכתב מהרשות.

אין באמור ייעוץ משפטי ואין בו תחליף לבחינה פרטנית של הנסיבות והמסמכים. הוראות החוק, שיעורי הריבית והסכומים מתעדכנים מעת לעת, והנוסח המחייב הוא נוסח החוק והתקנות. אזכורי פסיקה מובאים בתמצית בלבד.

עוד מאמרים בנושא

עמדות עבודה ריקות במשרד פתוח

התפטרות בדין מפוטר: המדריך למעסיק

התפטרות בדין מפוטר היא אחת ההפתעות היקרות ביותר שמעסיק יכול לספוג. ההנחה ש"העובד עזב מרצונו ולכן אין…

קרא עוד >>
שעון חול מעץ עם חול כחול על שולחן משרד — ספירת ימי הודעה מוקדמת

הודעה מוקדמת לפיטורים: המדריך למעסיק

הודעה מוקדמת לפיטורים היא אחת החובות הפשוטות ביותר בדיני העבודה — ואחת מהמפרות ביותר. הסיבה כמעט תמיד…

קרא עוד >>
פסלון אלת הצדק אוחזת מאזניים על שולחן עץ כהה

בית הדין לעבודה: המדריך למעסיק

מעסיק שמקבל מעטפה מבית הדין לעבודה מגלה מהר ששלושה דברים אינם מתנהגים כמו בהליך אזרחי רגיל: הסמכות,…

קרא עוד >>
חדר ישיבות ריק עם מיקרופונים ומסך — הליך מיון או שימוע במקום העבודה

אפליה בעבודה: מה אסור למעסיק

אפליה בעבודה היא אחת החשיפות המשפטיות היקרות ביותר של מעסיק — ובניגוד לרוב עילות דיני העבודה, כאן…

קרא עוד >>
מכתב סיום העסקה ומסמכים משפטיים על שולחן משרד עורכי דין

פיצויי פיטורים: זכאות, חישוב וגובה

פיצויי פיטורים הם אחת הזכויות הבסיסיות בדיני העבודה, ובכל זאת הם מקור קבוע למחלוקות: מתי בדיוק קמה…

קרא עוד >>
חדר ישיבות במשרד עם שולחן עץ וקיר כחול

פיטורי עובדת בהריון: מה מותר למעסיק

פיטורים בהריון הם מהנושאים הרגישים ביותר בדיני העבודה בישראל. מעסיק שמסיים העסקה של עובדת בהריון בלי לעבור…

קרא עוד >>
שימוע לפני פיטורים — פגישת שימוע בין מעסיק לעובד במשרד

שימוע לפני פיטורים — המדריך למעסיק

חובת שימוע לפני פיטורים היא אחת הדרישות המרכזיות בדיני העבודה בישראל, ומעסיק שמתעלם ממנה חושף את העסק…

קרא עוד >>
חלל פנימי של בית עסק מסודר עם דלפק ושולחנות

רישוי עסקים: רישיון, סנקציות והתמודדות

רישוי עסקים הוא תחום שבו עסקים מגלים מאוחר מדי עד כמה החוק נוקשה. בעל עסק שפועל ללא…

קרא עוד >>
צו הפסקה מנהלי – אתר בנייה עם יד עצור ומסמך משפטי

צו הפסקה מנהלי: ביטול והתמודדות

צו הפסקה מנהלי (המכונה גם צו הפסקת עבודה) הוא אחד הכלים המהירים והדרסטיים ביותר שבידי רשויות התכנון…

קרא עוד >>

תפריט נגישות