ארנונה לעסקים בישראל

כאמור, הארנונה היא מס חובה שנתי. מאחר ובניגוד למסים אחרים, מבוססי רווח והכנסה, מחושבת הארנונה על סמך מאפייני רכוש פיזיים היא מהווה הוצאה תפעולית כבדה, במיוחד בתקופות שפל כלכלי. בעיקרון, ארנונה לעסקים יקרה משמעותית מארנונה למגורים. נוסיף לכך את עובדת היות הארנונה מס המשתנה (במידה רבה) על סמך האזור בו ממוקם העסק, שטחו, אופן השימוש בו ועוד שלל מאפיינים וגורמים אחרים נוספים, לצד עובדת היותם של פטורים מפטורים שונים, כדי שנבין כי רצוי לו, לכל בעל עסק, להסתייע בעו"ד המתמחה במשפט מנהלי ורשויות מקומיות ומכירם לפני ולפנים, לטובת התכנון הפיננסי הנכון לעסק.

ארבעה מושגים עיקריים של הארנונה לעסקים

1. הרשות המקומית – קובעת את תעריפי הארנונה במסגרת מדדים שנקבעו בתקנות הלאומיות. כזכור, אין הרשות יכולה להעלות את מס הארנונה ללא אישורים של שרי האוצר והפנים, אך התקנות הלאומיות יצרו ויוצרות שינויים דרמטיים בין אזורים והמיקומים השונים שבתוך האזורים. מיקומים הנחשבים לחזקים וטובים נדרשים בתשלום מס גבוה יותר. כלומר, קיימים שינויים בולטים ביותר בנטל המס לא רק בין אזורים שונים, אלא אף בין ערים שונות באותו אזור.
2. מסגרות סיווג וסיווגי משנה – בתקנות ההסדרים נקבעו סיווגים עיקרים לקביעת תעריפי ארנונה. הנכסים העסקיים מסווגים לפי אופן ואופי השימוש: מסחרי, תעשייתי, משרדים ועוד, ולכל סיווג שיעורי מס שונים. למשל נכסים מסחריים (קניון למשל) באזורי עסקים מרכזיים נדרשים לתשלומי ארנונה גבוהים ביותר. מתוך הסיווגים העיקריים נגזרים סיווגי משנה. למשל: בתת הסיווג של "משרדים שירותים ומסחר" ניתן למצוא תיאטראות, מסעדות ובתי קפה.
3. מתודולוגיית חישוב – גודל הנכס במ"ר, סיווג הנכס, מיקומו ומצבו. כלומר, אותו נכס עם אותו שטח במ"ר, אותו סיווג ומצב – ישלם ארנונה נמוכה יותר אם הוא ממוקם פריפריה מאשר אם הוא ממוקם בתל אביב, חיפה או בירושלים.
4.  תשלומים – בעיקרון, נדרשים עסקים בתשלום ארנונה חד שנתי. רשויות מקומיות רבות מאפשרות גם תשלומים דו חודשיים או חודשיים, בהוראת קבע ולעתים אף בכרטיסי אשראי. גמישות זו עשויה לסייע לעסקים בניהול תזרים המזומנים לעסק. חשוב להכיר את חוקי הארנונה שבכל רשות מקומית בה עובד הנכס ותנאי תשלום הארנונה בה.