אחד מההיבטים הפחות מדוברים, אך המשמעותיים ביותר, בניהול השוטף של עסק בישראל הוא תשלום הארנונה. מדובר בהוצאה שוטפת שמגיעה אחת לחודשיים, אך עשויה להגיע לסכומים גבוהים במיוחד – לפעמים גבוהים בהרבה מתשלומי ארנונה למגורים. הארנונה לעסקים אינה רק סכום קבוע אלא נגזרת של מספר פרמטרים המשתנים לפי סוג העסק, גודלו, ומיקומו. לעיתים, בעלי עסקים מגלים שהעיר או המועצה המקומית בה בחרו לפעול גובה סכומים שונים משמעותית ממקום אחר בארץ – עובדה שעשויה להשפיע על כל תכנון עסקי עתידי.
אם אתם עומדים לפתוח עסק, או שאתם כבר עמוק בתוך הפעילות העסקית אך לא לגמרי בטוחים מה מרכיב את תשלום הארנונה, זה בדיוק המקום להבין איך זה עובד. להלן במשרד עורכי דין אריק כהן ושות' המתמחה בארנונה נפרט את המרכיבים המשפיעים על גובה הארנונה, נסביר את ההיסטוריה החקיקתית שמסבירה מדוע תשלום זה קיים, ונציע אפשרויות להוזלה של הארנונה. חשוב שתכירו את הנושא לעומק, כי מעבר לתשלום עצמו – יש כאן מרחב פעולה שיכול להשפיע באופן ישיר על הרווחיות של העסק שלכם.
מהי ארנונה לעסקים ומה ההבדל בינה לבין ארנונה למגורים?
הארנונה היא מס מוניציפלי שנגבה על ידי הרשות המקומית, הן ממשקי בית והן מעסקים, בתמורה למגוון שירותים עירוניים: ניקיון רחובות, תחזוקת גינות, תאורה ציבורית, ריבוד כבישים ועוד. בעוד שהתשלום עבור דירות מגורים נקבע לפי קריטריונים אחידים יחסית, כאשר מדובר בעסקים – הסיפור שונה לחלוטין.
ארנונה לעסקים גבוהה משמעותית מזו שמשלמים תושבים פרטיים. מעבר לכך, עצם קיומו של עסק בסביבה מסוימת אינו מבטיח שהשירותים העירוניים יינתנו באותה רמה או באופן ישיר לאותו עסק – ובכל זאת, תשלום הארנונה הוא חובה גם עבורו. הרשות המקומית אינה חייבת לספק שירות "תואם תשלום" לכל עסק בנפרד, והחוק עומד לצידה גם כאשר בעל עסק טוען שהשירותים אינם ניתנים בפועל.
מהם הגורמים שקובעים את גובה הארנונה לעסקים?
גובה הארנונה אינו אקראי, והוא נקבע לפי פרמטרים מרכזיים ובראשם סיווג הנכס ושטחו. כל רשות מקומית מפרסמת אחת לשנה את צו הארנונה שלה, ובו מופיעים כל הסיווגים והתעריפים המתאימים.
סוג הנכס וסוג הפעילות העסקית
עסק המוגדר כמחסן, למשל, עשוי לשלם תעריף שונה לגמרי מעסק שפועל כבית קפה או קליניקה. ההבחנה נעשית לפי סוג הפעילות המתבצעת בנכס, ולעיתים עסקים שמוגדרים כהיי-טק (כמו בית תוכנה) נהנים מתעריפים נמוכים יותר.
שטח הנכס
ככל שהעסק שוכן בשטח גדול יותר – כך גובה המס עולה. חשוב לציין כי המדידה שנעשית על ידי העירייה לעיתים אינה תואמת את השטח האמיתי בשימוש, ולכן מומלץ לבצע מדידה מחודשת באופן עצמאי כדי לוודא שהחיוב נכון.
טבלת דוגמה: איך מחושב גובה הארנונה?
פרמטר עיקרי | השפעה על גובה הארנונה |
שטח העסק בפועל | ככל שהשטח גדול יותר, כך סכום הארנונה החודשי גבוה יותר |
סיווג העסק בצו הארנונה | כל סיווג עסקי (כגון: משרדים, תעשייה, הייטק, מחסן) מתומחר בתעריף שונה בהתאם לצו הארנונה של הרשות המקומית |
גביית ארנונה: איך זה מתבצע?
גבייה מנהלית
כאשר בעל עסק אינו משלם את הארנונה בזמן, הרשות רשאית לנקוט בצעדים מנהליים כגון עיקול חשבונות בנק, החרמת ציוד או מכירת נכסים.
גבייה משפטית
במקרים מסוימים תבחר הרשות להגיש תביעה בהוצאה לפועל, והחוב יהפוך להליך משפטי לכל דבר ועניין. חשוב לדעת שהרשויות אינן מוותרות על גביית חוב ארנונה גם לאחר שנים רבות.
איך ניתן להפחית את גובה הארנונה?
לא תמיד ניתן להימנע מהתשלום, אך יש דרכים חוקיות להפחית את גובה הארנונה, ואלה כמה מהן:
הקטנת שטח העסק
ניתן לשקול לעבור לחלל קטן יותר, או לבדוק אפשרות למדידה מחודשת ומדויקת של השטח בפועל. לפעמים הרשויות משתמשות בהערכות ישנות, ומדידה מקצועית עשויה לחסוך לכם כסף רב.
שינוי סיווג העסק
עסק שמוגדר, לדוגמה, כ"מרלו"ג", עשוי לשלם יותר מאשר עסק שמוגדר כ"עמותה" או "מוסד ציבורי". שינוי הסיווג העסקי – אם הוא עומד בתנאים – עשוי להוזיל את התשלום בעשרות אחוזים.
פטור זמני
נכס שבנייתו הושלמה אך טרם אוכלס – עשוי להיות זכאי לפטור מארנונה לתקופה של עד חצי שנה, בכפוף לתנאים ברורים ומוגדרים.
האם עסק תמיד יהא מחויב לשלם ארנונה? או שאולי ישנם תרחישים יוצאי-דופן?
התשובה הקצרה: כן – כל עוד הנכס פעיל ומנוצל לצורכי עסק, חובת התשלום עומדת בעינה. יחד עם זאת, קיימות חריגות ברורות, כמו נכסים לא מאוכלסים או עסקים שקיבלו אישור לפטור זמני.
התשלום נגבה אחת לחודשיים, אך בעלי עסקים רבים מתקשים לעקוב אחרי מועדי התשלום ולעיתים אף נקלעים לפיגורים – מה שעלול להוביל להליכים משפטיים לא פשוטים.
גובה הארנונה לעסקים מושפע בעיקר משטח הנכס (במ"ר), הסיווג העסקי בצו הארנונה של הרשות המקומית, ומיקומו הגיאוגרפי של הנכס. לכל פרמטר יש משקל בחישוב, כאשר רשות מקומית רשאית לקבוע תעריפים שונים לכל סיווג.
סיווג עסקי הוא ההגדרה שהרשות המקומית מעניקה לסוג הפעילות העסקית המתבצעת בנכס (למשל: משרדים, תעשייה, חנויות, הייטק). לכל סיווג כזה יש תעריף שונה. שינוי הסיווג יכול להשפיע דרמטית על סכום הארנונה שהעסק ישלם.
הארנונה מחושבת לפי שטח הנכס בפועל – ככל שהנכס גדול יותר, כך גובה הארנונה עולה. לעיתים יש פער בין השטח שדווח לבין השטח בשימוש, ולכן מומלץ לבצע מדידה מחדש בעזרת מודד מוסמך.
בהחלט. כל רשות מקומית קובעת את תעריפי הארנונה שלה. למשל, אותו עסק בדיוק עשוי לשלם סכום שונה בתל אביב לעומת בית שמש, רק בגלל הבדלים בצו הארנונה העירוני.
כן. ניתן להפחית את הארנונה בין היתר באמצעות שינוי הסיווג העסקי, הקטנת שטח העסק בפועל, קבלת פטור זמני, או הגשת בקשה למענק ארנונה במקרים מיוחדים. כל פעולה מחייבת עמידה בתנאים ברורים.
צו הארנונה הוא מסמך שמפרסמת הרשות המקומית מדי שנה, ובו מפורטים התעריפים לכל סיווג, אזור ופרמטר. זהו הבסיס החוקי לחישוב הארנונה, ולכן כל שינוי בתעריף או סיווג חייב להסתמך עליו.
ברוב המקרים – כן. כל עסק שפועל בנכס כלשהו מחויב בתשלום ארנונה, אלא אם כן ניתן לו פטור לפי חוק (למשל: נכס ריק לתקופה קצרה, מוסד ללא כוונת רווח העומד בתנאים מסוימים וכו').
כן. במקרים בהם בעל העסק סבור שהמדידה שגויה, הסיווג אינו מתאים, או שהחישוב אינו תקין – ניתן להגיש השגה ו/או ערר. ההליך מחייב הכנה מקצועית ולעיתים מלווה באיש מקצוע כמו מודד או עורך דין מוניציפלי.
במקרים רבים, הרשויות המקומיות מסתמכות על מדידות ישנות או הערכות שטח. מדידה מקצועית חדשה (ע"י מודד מוסמך) יכולה להוכיח שהשטח קטן יותר – ולהביא להפחתה משמעותית בארנונה.
