חוק תאגידי מים וצמצום מספר התאגידים
חוק תאגידי מים משנת 2001 נועד להבטיח את אמינותם ואיכותם של שירותי המים והביוב בישראל הניתנים על ידי התאגידים. חוק זה מתייחס לשורה ארוכה של היבטים ומביא לא מעט תקנות מים וביוב, החל בשלבי הקמת החברה ועד לסמכויותיה וחובותיה כלפי הצרכנים. כידוע, תחום זה של תאגידי המים העירוניים והאזוריים זכה ללא מעט ביקורות, והשנה אף החל צמצום תאגידי מים בהתאם לחוק שעבר בשנת 2019 בכנסת.
כמה מילים על חוק ותקנות תאגידי מים
תקנות תאגידי מים וביוב נועדו להבטיח את רמת השירות, אך לא רק, והינן בעלות מטרות נוספות כגון עידוד החיסכון במים, שמירה על בריאות הציבור ואיכות הסביבה, מניעת זיהומי סביבה ומקורות מים וכד'. כמו כן, התקנות נועדו להבטיח כי ההכנסות ממתן השירות ישמשו בפועל להשקעות במערכות הביוב והמים, וזוהי אחת מאבני המחלוקת שבגינן הוחלט לבסוף על איחוד תאגידי מים.
בנוסף, חוק תאגידי מים וביוב נועד לייעל ולשפר את ניהול מערכות הביוב והמים ברשויות המקומיות, לאפשר גיוס הון בתחום ולשתף משקיעים פרטיים, ולשפר את התחרות בתחום למען הצרכנים והתושבים. אך יותר מכל, חוק זה נועד לאפשר לרשות המקומית להקים חברה המספקת שירות ביוב ומים בתחומיה, כלומר תאגיד אשר יפעל למען הצרכנים בלי הפליה ויעמוד תחת פיקוח של ממונים לגבי איכות השירות ועלויותיו.
מדוע הוחלט לאחד את תאגידי המים
בהתאם לאמור לעיל, הקימה כל רשות מקומית תאגיד מים משלה אך למרבה הצער נוצרו מצבים בלתי רצויים, למשל כאשר תושבים רבים התלוננו על איכות נמוכה של שירותי המים והביוב, על העלאת מחירים. כמו כן, בדיקות שנערכו אף מצאו כי הכספים שמתקבלים ממתן השירות אינם מועברים לצורך שיפור מערכת המים והביוב. אי לכך, בשנת 2010 הוחלט שבמקום תאגיד מים לכל רשות יוקמו 56 תאגידי מים עירוניים שפועלים בתקציב עצמאי מהעירייה. על פי רשות המים, האחראית על התאגידים, שינוי זה הוביל לכך שכספים ציבוריים הוזרמו בפועל לשיפור תשתיות מים וביוב עירוניות, ולהפסקת הזנחת הנושא על ידי הרשויות המקומיות. בסופו של יום מהלך זה הוביל להקטנה משמעותית של בזבוז מים עקב נזילות ודליפות, בין היתר בעקבות שדרוג התשתיות.
יחד עם זאת, בשנת 2019 עבר חוק נוסף המורה על איחוד תאגידי מים. זאת, משום שעדיין קיימים אי סדרים וקשיים בירוקרטיים לפקח ולנהל את הנושא, וכן בגלל שחלק מתאגידי המים לא היו יעילים או איתנים מבחינה כלכלית. על כן, רשות המים ביצעה שימועים לתאגידים ולרשויות והחליטה על קריטריונים המצמצמים את מספר התאגידים ל-30, בהם ההיתכנות הכלכלית. למרות שעברה כבר יותר משנה, היישום טרם בוצע הלכה למעשה, וזאת לטענת רשות המים לאור עיכובים שיצר משבר הקורונה. ואולם, המהלך עתיד להתבצע החל מחודש אוגוסט 2020.
למידע נוסף וקבלת סיוע משפטי
יש לכם השגות על תעריפי מים וביוב שנדרשתם לשלם? מתמודדים עם סוגיות בלתי פתורות מול תאגידי מים? לסיוע מקצועי וליווי משפטי פנו אל עו"ד אריק כהן בטלפון 03-5099199.
עוד מאמרים בנושא:

מה אפשר לעשות כאשר ישנו עיקול בשל חוב ארנונה?
חוב ארנונה הוא אחד מסוגי החובות הנפוצים ביותר בישראל, ומדי שנה נפתחים אלפי תיקי גבייה מצד הרשויות המקומיות נגד בעלי נכסים ועסקים. כאשר החוב אינו

עם מי אפשר להתייעץ בנושא ארנונה?
רבים מהנישומים בישראל, בעלי דירות, עסקים, עמותות ואף חברות גדולות, מוצאים עצמם מתמודדים עם שאלות ודרישות תשלום מורכבות מצד הרשויות המקומיות. חיובי הארנונה בישראל אינם

למה יש הבדלים בגובה הארנונה בין ערים שונות?
הארנונה מהווה מס מוניציפלי מרכזי בישראל, והיא מקור ההכנסה העיקרי של הרשויות המקומיות לצורך מימון שירותים עירוניים כגון חינוך, ניקיון, תשתיות וביטחון קהילתי. למרות שמדובר

ייצוג בתביעות ארנונה
תשלומי הארנונה המוטלים על בעלי נכסים ומחזיקים בנכסים מהווים מרכיב מרכזי במיסוי המוניציפאלי בישראל. לעיתים, החיוב שמקבל הנישום אינו תואם את המציאות או את הוראות

שירותי משרדנו בתחום הארנונה
תחום הארנונה הוא אחד המרכיבים המרכזיים במיסוי המוניציפלי, ולעיתים הוא מעלה אתגרים מורכבים הן לעסקים והן לאנשים פרטיים. משרדנו אריק כהן ושות המתמחה בארנונה, מציע

הגשת השגות ארנונה
דרישת תשלום ארנונה גבוהה או שגויה עלולה להפתיע כל בעל נכס, עסק או דירה. לא מעט נישומים מניחים שאין ברירה אלא לשלם, אך בפועל קיימת